רשלנות רפואית

 

 

 

המושג רשלנות רפואית מבטא מתן היתרים ושירותים רפואיים תוך סטייה מרמת זהירות סבירה. הסטייה גורמת ומובילה לנזק רב למטופל, לעיתים לנזק בלתי הפיך ולעוגמת נפש רבה שאין לתארה. יש ציין שבניגוד למה שרבים חושבים, לא רק על שולחן הניתוחים יכולה להתבצע רשלנות רפואית, אלא אף תוך כדי רשימת מרשם לתרופה לא מתאימה, אבחונים גנטיים מוטעים בזמן הריון האישה לדוגמא, אף מקרים אלה יכולים להוות רשלנות רפואית שעליה יצטרך לתת את הדין הרופא לאחר מכן, אל מול בית המשפט. עוד נקודה מרכזית שיש לציין היא שרשלנות רפואית, כאמור, מובילה לתביעות נזיקין, כך נוצר מצב שגם כאשר אין כונה לפגוע, אך עדיין חלה רשלנות עקב חוסר זהירות, קיימת ביקורת שיפוטית על הרופאים ועל פעולותיהם. המושג רשלנות רפואית עלה לראשונה כבר לפני אלפי שנים, בתקופת האימפריה הרומאית ותקופת בית שני בארץ ישראל, שם, במסכת בבא קמא לדוגמא, דנים התנאים והאמוראים, החכמים באדם באותם השנים, על אופי המושג, הטיפול בו וכיצד צריך להתנהל מולו. עם זאת, רק במאה ה-14, באנגליה, זכה אינדיבידואל בפיצויים כספיים, שנקבעו לו ע"י בית הדין, עקב רשלנות רפואית מצד הרופא המטפל. במאות ה-18 בה-19, בארה"ב, המושג הפך לנפוץ ורווח, ואנשים רבים החלו "להנות" ממתן פיצויים שנקבעו להם ע"י בית המשפט, עקב רשלנות באופן טיפולם, שהתבצעה ע"י הרופא המטפל.

מהות המושג

המושג רשלנות רפואית טומן בחובו מושג חשוב אחד שמתחלק לשניים, הוא "חובת הזהירות"- על פיו נמדדת הרשלנות הרפואית במשפט ומוחלט האם אכן ביצוע הרופא היה בגדר רשלנות, או רק בגדר טעות בתום לב, שעליה, לא מעמידים לדין. חובת הזהירות מתחלקת לזהירות מושגית, קרי, ביאור הטיפול עצמו, מה הולך להתרחש, כיצד ומהו הטיפול המתאים ולמה ולזהירות קונקרטית, פרקטית, היא, כמובן, הטיפול עצמו במטופל, מבחינה טכנית, דבר הדורש כמובן ריכוז, קור רוח ומקצועיות ממעלה ראשונה. באם סטה הרופא באחד משני הקריטריונים של הזהירות בצורה גסה, ניתח בצורה מעוררת מחלוקת או לא ציין והסביר למטופל את ההליך עצמו, יוכל להיות מועמד לדין ולהיות מואשם ברשלנות רפואית. היחס של מקרי הרשלנות בעולם המערבי, לרבות ישראל, עומד על מקרה אחד לכול 126 מטופלים, לא נורא כל כך, אך כמובן שיש עוד מקום לשיפור.

 

 

 

צרו קשר

Click on the image to change it